קטינים וחסרי ישע נחשבים בחוק כ”אוכלוסיות מוגנות” שהעונש בגין הפגיעה בהם הוא משמעותי עוד יותר מהעונש הצפוי לפוגע באדם בגיר בעל יכולת התגוננות וכאן החוק בא לאכוף התעללות בקטין או חסר ישע.
עונשים אלו נהיים אף יותר חמורים כאשר הפוגע המדובר הוא האחראי על אותו הקטין או חסר הישע, וזאת מתוך תפיסה לפיה האחריות הנופלת על אלו למנוע את הפגיעה בהם היא חשובה והכרחית לקיומה של החברה ולהגנה על החלשים בה. במאמר זה תוכלו לקרוא על עבירת התעללות זאת, העונשים הצפויים לעובר אותה ועוד.
מהי עבירת ההתעללות בקטין או חסר ישע?
עבירת ההתעללות בקטין או חסר ישע מוגדרת בחוק העונשין כעשיית מעשה התעללות גופנית, נפשית או מינית כלפי כל אדם המשתייך לקטגוריות הללו.
העונש על עבירה זו הוא עונש משמעותי, שיכול להגיע לעד שבע שנות מאסר (במקרה בו אין לפוגע אחריות כלשהי כלפי הקטין או חסר הישע הנפגע) או תשע שנות מאסר (במקרה שהפוגע נחשב ככזה ש”אחראי” על הנפגע לפי הגדרות החוק, שיוצגו בהמשך וכוללות בתוכן רשימה ארוכה של אחראים).
חלופות למושג התעללות
כפי שניתן לראות מהגדרת העבירה, ישנן כמה חלופות למושג “התעללות” שיכולות להוות את הבסיס להרשעה בעבירה זו:
התעללות גופנית
התעללות גופנית מוגדרת בפסיקה ככוללת “מעשיים אקטיביים, מחדלים או התנהגויות שיש בהן הפעלת כוח או אמצעי פיזי אחר לשם גרימת נזק, סבל גופני או נפשי לקורבן ההתעללות”.
למרות שרוב מקרי ההתעללות הם מקרים של אלימות מתמשכת, גם אלימות חד פעמית יכולה להיחשב ככזאת העונה להגדרה זו, וזאת אם היא מאופיינת באכזריות, הטלת פחד או אימה משמעותיים כלפי הנפגע. לדוגמה, היה בעבר מקרה של הרשעה בהתעללות בגין מעשה יחיד של גזירת שערה של ילדה בת 5.
התעללות נפשית
התעללות נפשית, או התעללות רגשית / פסיכולוגית, היא המורכבת ביותר מבין סוגי ההתעללות המנויים בחוק זה, וזאת משום שהיא קשה להגדרה וקשה עוד יותר לזיהוי.
למרות קביעה זו, ניתן לראות בספרות המקצועית שתי הגדרות חלקיות למושג זה:
פגיעה בפוטנציאל היצירתי וההתפתחותי
“כל התנהגות הפוגעת בפוטנציאל היצירתי וההתפתחותי של כל אחד מהיכולות או מהתהליכים המנטאליים המכריעים של האדם – הכרה, אינטליגנציה, תפיסה, שפה, זיכרון, קשב ומוסר – או מקטינה אותם”.
התנהגות הרסנית שיטתית
“התנהגות הרסנית שיטתית וחוזרת של ההורה, אשר מעוותת, חוסמת, או הורסת התפתחות חיובית של תחושת זהות והערכה עצמית, ומחבלת בתפקודים הרגשיים ו/או האינטלקטואליים של הילד ובסיכוייו ליצור קשרים בין אישיים בהווה ובעתיד”.
התנהגויות מורכבות לזיהוי
התנהגויות אלו הן מורכבות לזיהוי, אך יכולות באופן כללי לכלול בתוכן גילויים של דחייה, התעלמות, הפחדה, בידוד, עקיצות, סחיטה רגשית, האשמה ועוד, אם מדובר בהתנהגויות קיצוניות / חוזרות ונשנות לאורך זמן שאינו תקופה קצרה.
התעללות מינית
התעללות מינית כוללת בתוכה כל ביצוע של עבירת מין כלפי קטין או חסר ישע, כאשר רשימת עבירות המין כוללת בתוכה את עבירת האינוס, עבירת הבעילה האסורה בהסכמה, מעשה סדום, מעשה מגונה, יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל ומעשים מגונים (שעליהן ניתן למצוא פירוט בחוק העונשין / במאמרים אחרים כאן באתר).
כיצד מבדילים בין חינוך להתעללות?
בעבר הייתה הכרה רחבה בזכותו של הורה לחנך את ילדיו גם אם חינוך זה כולל בתוכו אלימות פיזית שיכולה לעמוד בהגדרת המונחים “התעללות גופנית / נפשית” כפי שהוצגו לעיל – “חוסך שבטו שונא בנו”. בשנים האחרונות חל מפנה משמעותי בתפיסה זו, כאשר המגמה הכוללת היא אימוץ גישה השוללת חינוך ילדים תוך שימוש בענישה גופנית מכל סוג וצורה של הורה כנגד ילדיו, וזאת מתוך הכרה גוברת בזכות היסוד של האדם לכבוד, הכוללת בתוכה גם הגנה על כבודם של ילדים וקטינים.
מי נחשב כעונה על ההגדרות “קטין” ו “חסר ישע” לצורך סעיף זה?
קטין
לפי הגדרת החוק, קטין (לצורך עבירה זאת) הוא כל אדם שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנה.
חסר ישע
חסר ישע (לצורך עבירה זו) מוגדר בחוק העונשין ככל אדם שמחמת גילו, מחלתו / מוגבלותו הנפשית, ליקויו השכלי או כל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, בריאותו או שלומו, כגון אדם מבוגר מאוד שנתמך במטפל לצורך מילוי צרכיו המיידיים, או אדם בעל אוטיזם קשה שנמצא בהוסטל המיועד לאוכלוסייה זו, ואינו מסוגל לספק בעצמו את צרכיו המיידים.
מי נחשב “אחראי על חסר ישע / קטין”?
לפי חוק העונשין, כל אדם שעומד באחת מההגדרות הללו נחשב כאחראי על חסר ישע / קטין:
אחראי לשלמות גופו ונפשו של הקטין
הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו. גם הורה מאמץ, שאינו ההורה הביולוגי של הקטין / חסר הישע, עומד בהגדרה זו ונחשב כאחראי לשלמות גופו ונפשו.
גם מנהל של פנימייה, אחות שעובדת בבית אבות, או מטפל שעובד במחלקה סגורה לחולי נפש נכללים כולם בסעיף זה, וזאת בשל כך שלקחו על עצמם אחריות מתוקף חוזה מפורש לדאוג לצרכיו של הקטין / חסר הישע שנמצא תחת חסותם.
בן משפחה שמלאו לו 18 שנים
בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה.
קטין שיש לו יחסי תלות בבגיר
3.מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות. כמו למשל חבר קרוב של ההורים שהקטין / חסר הישע מתגורר בביתו.
מהי חובת הדיווח המצויה בחוק?
חוק העונשין קובע שחובה על כל אדם שיש לו יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע על ידי האחראי עליו לדווח על עבירה זו בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה על פי חוק לעסוק בנושא זה או למשטרה.
משמעות סעיף זה היא שהתלונה על עבירה זו יכולה להגיע למשטרה שלא רק מהקטין / חסר הישע עצמו, אלא גם ממבוגרים אחרים, שאינם מעורבים ישירות בפרשה, ומחויבים על פי חוק לדווח עלייה לגורמים האחראים לטיפול.
סיכום
ניתן לראות שעבירת ההתעללות, שנחשבת עבירה יחסית חמורה בדין הישראלי, נהיית חמורה עוד יותר כאשר מדובר בהתעללות בקטין או חסר ישע ואף למעלה מכך כאשר ההתעללות בוצעה בידי האחראי על הקטין או חסר הישע. בשל כך, אנו ממליצים לכל מי שחשוד בעבירה זו, או שחושד שייתכן וייחקר בגין אחת ההתנהגויות שהיא מכסה, לפנות בהקדם האפשרי לקבלת ייצוג משפטי בידי עורך דין מומחה בתחום. אם לאחר קריאת מאמר זה נותרו לכם שאלות, או אם אתם מעוניינים בשירותי ליווי משפטי איכותי, תפנו אלינו ואנו נסייע לכם ביעילות, מסירות ומקצועיות.
