עבירות אלימות בראי המשפט הישראלי

עורך דין פלילי אלון ארז
עורך דין פלילי אלון ארז
עו"ד פלילי אלון ארז

הדין הפלילי מוסדר ברובו בחוק העונשין, תשל”ז – 1977, אשר כולל מעבר לעקרונות המשפט הפלילי הישראלי, שורה ארוכה של עבירות פליליות והעונשים בגינן. את העבירות הפליליות נהוג לחלק לפי “מעשה” או “מחדל” או לפי חומרת העברה (חטא / עוון / פשע), אך אפשרות סיווג נוספת נוגעת לנסיבות העבירה – עבירת רכוש, עבירת סמים, עבירת מין וכדומה. ואכן, אחד הסיווגים המרכזיים הנוגעים לנסיבות העבירה הינו עבירות האלימות.

במאמר שכאן נבקש להסביר מהי עבירת אלימות, מהן עבירות האלימות העיקריות והעונשים בגינן ומה תפקידו של עורך הדין בהגנה על חשודים ונאשמים בעבירות אלימות. זאת ועוד, במאמר שלפניכם.

עבירות אלימות – רקע תיאורטי

המונח עבירות אלימות מאגד בתוכו מספר רב של עבירות אשר המשותף ביניהן הינו הפגיעה באוטונומיה של הפרט על גופו ו / או בגופו.

קיים מגוון רחב של עבירות אלימות המנויות בחוק העונשין, אך ככלל, ניתן לחלק את עבירות האלימות לשלוש תת קטגוריות, הנבדלות ביניהן על פי חומרתן:

אלימות ללא נזק

עבירות שיסודותיהן מתגבשים עם הפגיעה בזולת וללא קשר לקיומו של נזק פיזי ממשי.

אלימות הכוללת נזק פיזי

עבירות פגיעה בזולת אשר תוצאותיהן חבלה פיזית.

אלימות כנגד אוכלוסייה מוגנת

עבירות אלימות כנגד אוכלוסייה מוגנת כדוגמת קטינים, זקנים, חסרי ישע ועובדי ציבור.

נבחן עתה את העבירות המרכזיות בכל אחת מן הקטגוריות הנ”ל.

עבירות אלימות בחוק העונשין הישראלי

עבירת אלימות שיסודותיה אינם כוללים נזק פיזי

בקטגוריה זו נהוג להתייחס בדרך כלל לעבירת “תקיפה סתם“. עבירה זו מעוגנת בסעיפים 378-379 לחוק העונשין, הקובעים:

378. תקיפה – מהי

המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות.

  1. דין תקיפה סתם

התוקף שלא כדין את חברו, דינו – מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה.

כפי שניתן לראות מדובר בעבירה הממוקמת ברף התחתון של עבירות האלימות והעונש המקסימלי בגינה הינו שנתיים מאסר.

העבירה מתייחסת להפעלת כח על גופו של אדם, כאשר יסודות העבירה אינם מחייבים לשם התגבשותה גרימת נזק בפועל – די בכך שיכול היה להיגרם ממנה נזק או אי נוחות. אם כן, למעשה מדובר ביסודות עבירה רחבים ביותר כך שכמעט כל נגיעה בגופו של אדם אחר עלולה לעלות כדי תקיפה שעונשה מאסר.

תקיפה בנסיבות מחמירות

לא זו בלבד, אלא שלפי סעיף 382 לחוק העונשין ככל שמדובר ב”תקיפה בנסיבות מחמירות” הרי העונש עלול להגיע לעד ארבע שנות מאסר. תקיפה תחשב לתקיפה בנסיבות מחמירות בהתקיים אחד מן התנאים הבאים:

  1. התקיפה התבצעה על ידי יותר מאדם אחד.
  2. תקיפה של בן /בת זוג (או בן / זוג לשעבר).
  3. תקיפה של קטין שהינו בן משפחה או תקיפה של חסר ישע בידי האחראי עליו.

ויודגש, גם כאן אין כל הכרח שיגרם נזק פיזי כתוצאה מהתקיפה על מנת שיתקיימו יסודות העבירה.

עבירות אלימות שיסודותיהם כוללים נזק פיזי

עבירות אלימות שנגרם בעטיין נזק פיזי, שייכות לרף הגבוה של עבירות האלימות, ומשכך העונשים בגינן כבדים יותר. המדובר הוא בעבירות אשר הרשעת הנאשם בהן מחייבת הוכחת נזק פיזי כחלק מיסודות העבירה. כך לדוגמא “תקיפה הגורמת חבלה ממשית”. עבירה זו מעוגנת בסעיף 380 לחוק העונשין הקובע:

380. תקיפה הגורמת חבלה ממשית

התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים.

כאמור, עבירה זו תחייב, בנוסף להוכחת התקיפה, הוכחת יסוד נוסף והוא “חבלה של ממש”. החוק אינו מגדיר מהי חבלה של ממש, והפרשנות נתונה לידי בית המשפט. בתי המשפט נוהגים ליתן פרשנות מרחיבה למונח זה כך שלעיתים גם שריטה בלבד תעלה לכדי חבלה של ממש. לאור התקיימותו של נזק פיזי, הרי שהעונש הקבוע בחוק חמור יותר מזו של תקיפה סתם ועומד על שלוש שנות מאסר.

אולם, כפי שקובע סעיף 382 (ג) לחוק, ככל שהעבירה בוצעה כנגד בן /בת זוג (גם לשעבר), ו / או בוצעה על ידי יותר מאדם אחד – תעלה העבירה לכדי עבירת פשע שעונשה שש שנות מאסר.

עבירות אלימות נוספת המחייבות הוכחת יסוד של נזק פיזי הינן עבירות “חבלה חמורה וחבלה בנסיבות מחמירות”. סעיף 333 קובע מהן הנסיבות בהן תקיפה תעלה כדי “חבלה חמורה” (ולא רק תקיפה הגורמת חבלה ממשית), ואשר בצידה עונש מאסר של שבע שנים.

סעיף 333 קובע

333. חבלה חמורה

החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין, דינו – מאסר שבע שנים.

החוק מגדיר מהי חבלה חמורה

“חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים;

אם כן, במידה והתרחשה עבירת תקיפה, אשר תוצאתה חבלה קשה או ליקוי מתמשך, הרשעת הנאשם עשויה להביא לשבע שנות מאסר. במידה והנפגע הסובל מחבלה חמורה הינו בן משפחה, עונש המאסר עלול לעלות לכדי 10 שנות מאסר.

זאת ועוד, ככל שהחבלה נתקיימה בנסיבות מחמירות – עבירה שבוצעה על ידי יותר מאדם אחד או באמצעות נשק – עונש המאסר עלול להגיע עד ל- 14 שנות מאסר.

קיימות עבירות אלימות רבות נוספות הכוללות אלמנט של פגיעה פיזית (פציעה/רצח ועוד). לכל אחת מעבירות אלו יסודות עובדתיים ונפשיים שונים, אך לכולן המשותף הוא פגיעה באוטונומיית גופו של הזולת. ככל שחומרת המעשה עולה, כך העונש הקבוע בצידה עולה.

עבירות אלימות כלפי אוכלוסייה מוגנת

המחוקק בחר לייחד אוכלוסיות “מוגנות” ולקבוע עונשים כבדים על העובר עבירת אלימות כנגדן. בין האוכלוסיות המוגנות ניתן למצוא קטינים, חסרי ישע, זקנים ואף עובדי ציבור. עובדי הציבור זוכים להגנה שכן הם “חשופים” יותר לכאורה, לפגיעות מצד יתר האוכלוסייה.

סעיף 368ב לחוק קובע עבירת “תקיפת קטין או חסר ישע“. הסעיף קובע עונש מאסר של בין 5 – 9 שנים כתלות בנסיבות החבלה וטיב היחסים בין התוקף לנפגע. הסעיף מחייב הוכחת מרכיב תוצאתי של נזק, אולם מבהיר כי לצורך העניין די בנזק נפשי בלבד.

באופן דומה, קובע סעיף 368ו עבירת “תקיפת זקן” – עבירה תקיפה של אדם מעל לגיל 65 הגורמת לחבלה ממש או לחבלה חמורה, אשר לצידה בין 5-7 שנות מאסר לפי חומרת המעשה.

עורך דין לעבירות אלימות

עבירות האלימות כוללות מגוון רחב של התנהגויות ותרחישים הנתונים לפרשנות בית המשפט, והעונשים בצידן כבדים ביותר.

משכך, קיימת חשיבות לייעוץ משפטי מקצועי לעילא ולעילא עבור חשודים ונאשמים כאחד – ייעוץ המורכב מידע מקצועי מעודכן, ניסיון ויכולות מוכחות של עורך דין פלילי מוביל. משרד עוה”ד אלון ארז מעניק ייעוץ אישי, מקצועי וישמח ללוות אתכם להישגים חסרי תקדים.

שתפו בקליק
Picture of עורך דין אלון ארז
עורך דין אלון ארז

בוגר תואר ראשון ושני במשפטים מטעם הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב . מאז שנת 2009, עו”ד ארז חבר בלשכת עורכי הדין של מדינת ישראל ובנוסף מחזיק באישור מטעם בית המשפט העליון לשמש כסנגור צבאי.

את ניסיונו העשיר והידע המשפטי הרחב רכש עורך דין ארז במסגרת ייצוגם המוצלח של מאות לקוחות מרוצים בבתי המשפט השונים.

להמשך קריאה

עוד מהבלוג הפלילי שלנו

אולמרט בעליון

בתחילת השבוע החליט נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, כי מורשעי “פרשת הולילנד” ובהם ראש הממשלה לשעבר, מר אהוד אולמרט, לא יתחילו את ריצוי

קרא עוד »