עבירות אלימות במשפחה

בשנים האחרונות נושא עבירות אלימות במשפחה עלה לראש סדר היום הציבורי, וזאת נוכח גילויי אלימות קשים כנגד נשים, ילדים וגברים במסגרת התא המשפחתי. בעקבות מספרם הגואה של מקרי האלימות במשפחה נקטו המחוקק ורשויות האכיפה עמדה תקיפה: החמרה בענישה, חקיקת חוקים ייעודיים ואינספור כללים דיוניים שמטרתם הרתעה ומניעה. על אף שהחמרת הכללים רצויה וראויה, היא טומנת בחובה גם השלכות שליליות: עליה במקרי תלונות השווא ונקיטת הליכים פלילים ארוכים ומטלטלים כנגד חפים מפשע.

כ- 20,000 תלונות אלימות במשפחה מוגשות בכל שנה, כ- 60% נסגרות, פעמים רבות לא לפני שהחשודים שילמו מחיר משפחתי, אישי וכלכלי כבד.

במאמר שבפניכם נבקש לעמוד על עבירות האלימות הנפוצות, נסביר מהו בעצם החוק למניעת אלימות במשפחה ונדגיש את הסיבות לחשיבותו של הייעוץ המשפטי בכל הנוגע לחשדות ואישומי אלימות במשפחה.

מהי אלימות במשפחה?

אלימות במשפחה מוגדרת כאלימות כלפי “בן משפחה”. החוק מפרט לנו מהו בן משפחה וכולל בהגדרה זו ידוע בציבור, בן זוג (גם לשעבר), ילד והורה. כך, אלימות כלפי של אחד מבני הזוג כלפי בן הזוג השני, אלימות של הורה כלפי ילדיו וגם אלימות של אדם בוגר כלפי הורה קשיש – תעלה כדי אלימות במשפחה.

ואולם, חוק העונשין אלימות במשפחה אינו מגדיר באופן ספציפי מהי “אלימות”. משכך, הפרשנות הינה רחבה ביותר וכוללת אלימות פיזית, אלימות מינית, אלימות מילולית, אלימות כלכלית ועוד. כל אחד מהמקרים הללו, כשהם נעשים כלפי בן משפחה כאמור לעיל, עלולים לעלות כדי אלימות במשפחה אשר תוצאתה אישום פלילי.

למעשה, בניגוד לתפיסה המקובלת, קשת העבירות המתייחסות באופן עקיף או ישיר לאלימות במשפחה הינה רחבה ביותר, ועשויה לכלול גם עבירות איומים, האזנת סתר, הטרדה ועוד.

סוגי עבירות אלימות במשפחה

כאמור, קיים מגוון רחב של עבירות שעשויות לשמש בעת אישום באלימות במשפחה, ואולם קיימות מספר עבירות נפוצות במיוחד: תקיפה, תקיפה הגורמת חבלה ממש, חבלה חמורה, חבלה בכוונה מחמירה, פציעה ותקיפת קטין או חסר ישע.

המחוקק מזהה באלימות בתוך המשפחה חומרה יתרה  וזאת, בין היתר, בשל הפגיעה בערך המוגן של “התא המשפחתי” וניצול יחסי האמון והתלות הקיימים בתוך התא המשפחתי. הפגיעה ביחסים אלו ובתחושת המוגנות של בני המשפחה, מצדיקה לתפיסת המחוקק החמרה בעונש לעומת עבירה דומה שלא נעשתה כלפי בן משפחה.

משכך, עבירות אלימות במשפחה מסווגות כעבירות בנסיבות מחמירות אשר לצידן עונש על אלימות במשפחה כפול:

תקיפה בנסיבות מחמירות

העונש הקבוע בעבירת תקיפה “רגילה” עומד על עד שנתיים מאסר לעומת 4 שנים כשמדובר בבן משפחה.

תקיפה הגורמת חבלה ממש

העונש בעבירה “רגילה” עומד על עד 3 שנות מאסר, לעומת 6 שנות מאסר כשמדובר באלימות כנגד בן זוג ועד 7 שנים כשמדובר בקטין.

חבלה חמורה

העונש בעבירה “רגילה” עומד על עד 7 שנות מאסר, לעומת 10 שנות מאסר כשמדובר בבן משפחה.

עונש על אלימות במשפחה – מה החוק קובע?

אלימות מתבטאת דרך מספר דרכים אפשריות, כאשר בתא המשפחתי היא עשויה “ללבוש” תצורות נוספות, לא בהכרח כאלה הכוללות אלימות פיזית. התנהלות מילולית אלימה, שלילת היכולת לבצע פעולות כלכליות, השלטת משמעת בבית דרך איומים או כפייה ועוד – דרך זו עשויה להסתמן כהתנהגות שיכולה להגיע לכדי עונש על אלימות במשפחה, בייחוד כאשר נגרם מכך נזק ממשי וחמור לקורבנות.

מערכות החוק והמשפט בישראל מנסות להתמודד עם עבירות אלה דרך מנגנוני הרתעה מובנים, מביאים בחשבון את סוג העבירה המדויקת, נסיבותיה, גילם ומצבם של הנאשם והקורבן. אלא שנושא זה זוכה לאחרונה גם לביקורת רבה ושלילית למדי, לפיה המדינה לא פועלת באופן מרתיע מספיק ושאינה מטילה עונש על אלימות במשפחה באופן מספק ברמה הציבורית.

כאן המקום להבין מה באמת קיים על פי החוק למניעת אלימות במשפחה: תקיפה אלימה של בן/בת משפחה עשויים להגיע עד 4 שנות מאסר. תקיפה פיזית של בן/בת הזוג שגרמה לחבלות של ממש תוביל ל-6 שנות מאסר. במקרים של תקיפת קטין העונש עולה עד ל-7 שנות מאסר. ע”פ חוק העונשין אלימות במשפחה מקרה שגרם לחבלות חמורות, עונשו המקסימלי עומד על 10 שנות מאסר בפועל. מעשי אינוס ותקיפה מינית בתוך המשפחה עשויים להגיע לעונש מאסר של 20 שנים.

תחום מורכב, דינמי וחורץ גורלות

כל עורך דין עבירות אלימות במשפחה, בין אם כסנגור לנאשמים בביצוע מעשה אלים בתא המשפחתי ובין אם כמייצג הקורבנות, נדרש להתמודדות מורכבת, טעונה ורגישה ביותר. הטיפול בתיקי אלימות במשפחה חולש על מגוון עצום של סוגיות לרבות שאלות חינוכיות ותרבותיות, התייחסות למעמדם של קטינים בבית, לזוגיות ההורים ולרקע, מעורבות מול גורמי רווחה שונים, הליכי גירושין ברבנות, יחסים וקשרים בין הורים וילדים, מעורבות של בני משפחה נוספים ועוד.

לכן הדרך היחידה לסיים את ההליך המשפטי על הצד הרצוי ולהתמודד כראוי עם המיוחס תהיה לקבל ליווי משפטי מקצועי מאת עורך דין אלימות במשפחה, המסייע ללקוחותיו לשמור על זכויותיהם בהליך הפלילי ולשפוך אור על נסיבות המקרה והנסיבות האישיות שמכיל התא המשפחתי.

השלכות נוספות על נאשמים בעבירת אלימות במשפחה

עונש על אלימות במשפחה אינו מסתכם רק בגזר הדין. מבחינה ראייתית עבירות אלה מתרחשות בסתר ובחדרי חדרים, מה שיוצר גרסאות סותרות בין בני המשפחה ומגיע לעתים גם לשינוי גרסאות.

כך לדוגמה, מי שתטען כלפי אלימות מצד בן זוגה ותתחרט מאוחר יותר בטענה כי הפריזה או הגזימה בתיאוריה, תיחשב בעיני בית המשפט כמי שנתונה במצוקה קשה ולכן אין מקום להיעתר לבקשתה לחזרה מתלונה.

מעבר לכך, הנאשם צפוי גם למעצר ממושך, לרוב עד תום ההליכים בשל קיום חזקת המסוכנות כלפיו. בית המשפט יעדיף להסכים לשחרור הפוגע/ת רק בכפוף למפגש ולהמלצת שירותי המבחן וקביעתם בנוגע לרמת מסוכנות נמוכה ולשחרור בתנאים מגבילים.

החוק למניעת עבירות אלימות במשפחה

לצד ההחמרה בענישה, המחוקק ראה לנכון לעגן בחקיקה ייעודית הגנות נוספות במקרה של אלימות במשפחה. החוק נגד אלימות במשפחה, תשנ”א-1991, מעניק לבני משפחה אשר נפגעו מאלימות או שנמצאים בסכנת פגיעה, מעטפת הגנה נוספת.

במסגרת החוק ניתן, בין היתר, להוציא כנגד החשוד באלימות במשפחה צו הגנה אשר יחייב את החשוד להימנע מכניסה או התקרבות לביתו של הנפגע, להימנע מיצירת קשר עם הנפגע ולהימנע מכל הטרדה של הנפגע.

השלכות הצו הינן מרחיקות לכת שכן משמעותן פעמים רבות היא כי החשוד אינו יכול להיכנס לביתו שלו וכי נמנע הקשר המשפחתי עם ילדיו. הדברים כמובן חמורים במיוחד וגורמים לעוגמת נפש עצומה מקום בו מדובר בתלונת שווא.

הליך פלילי באשר הוא מחייב ייעוץ משפטי איכותי ורציף של עורך דין פלילי מומלץ בתחום. ואולם, הדברים מקבלים משנה תוקף מקום שמדובר בעבירות אלימות במשפחה, וזאת לאור כמה מאפיינים הייחודיים לעבירות אלו:

ריבוי תלונות שווא

תלונות שווא על אלימות במשפחה הן עניין שכיח מאוד, במיוחד בשל מאבקי גירושים בין הצדדים ורצונם של כל אחד מהצדדים לדחוק בצד השני ולשפר את מעמדם המשפטי בהליך הגירושים.

ענישה מחמירה

כפי שראינו, המחוקק, וגם בתי המשפט, רואים בחומרה עבירות אלימות כנגד בני משפחה ומשכך העונשים בעבירות אלו הינם עונשי מאסר כבדים במיוחד.

שלילת חירויות

ההליך הפלילי הינו הליך דרקוני אשר כבר בתחילתו עלולות להישלל מן החשוד חירויות בסיסיות, במיוחד ככל שמדובר בעבירות אלימות במשפחה. חשוד באלימות במשפחה – גם אם רק זה עתה נחקר – עשוי להיות מושא לצווי הרחקה, צווי הגנה, צווים למניעת הטרדה ואפילו מעצר עד תום הליכים.

משמעות הדבר פעמים רבות היא שלילת חירויות בסיסיות של החשוד עד כדי הרחקתו מילדיו וביתו הפרטי.

מניעת שימוע

בחלק מהעבירות הגשת כתב אישום נעשית רק לאחר שימוע לחשוד במסגרתו מקבל החשוד הזדמנות לשכנע את התביעה שלא להגיש כנגדו כתב אישום. ישנם חריגים לכלל זה, בין היתר, עבירות שהן מסוג פשע.

גם כשמדובר בעבירת אלימות במשפחה, לא יזכה החשוד בהזדמנות למנוע את הגשת כתב האישום.

הזדמנות זו הינה בעלת חשיבות היות וקל יותר לשכנע את התביעה שלא להגיש כתב אישום מאשר להגיע לזיכוי בבית המשפט.

מאפייני עבירת אלימות במשפחה

על פי רוב, אלימות במשפחה מתקיימת ב”חדרי חדרים” ללא כל עדים היכולים להפריך או לתמוך בגרסת הצדדים. התוצאה המסתברת היא מציאות משפטית מורכבת של “גרסה מול גרסה”. לאור היחס המקל בו נוקטים בתי המשפט כלפי נפגעי אלימות במשפחה, הרי שזהו מצב ראייתי בעייתי במיוחד עבור הנאשם.

 

עבירות אלימות במשפחה – סיכום

אלימות במסגרת התא המשפחתי הינה תופעה שיש להוקיע ללא סייגים. ואולם, המצב המשפטי הנוכחי מאפשר לצערנו הגשתן של אלפי תלונות שווא. הליכי גירושים רבים כרוכים בהגשתן של תלונות שווא אשר נועדו למנף את מעמדו של המתלונן במסגרת הליך הגירושים.

משכך, אנשים נורמטיביים לחלוטין עלולים להיקלע להליך פלילי סבוך ומתמשך, ולשלם מחירים כבדים הן מבחינת יחסיהם עם המשפחה, הן מבחינה נפשית ורגשית, והן מבחינת הקלון אשר עשוי ללוותם גם במקרה של זיכוי.

על כן, קיימת חשיבות מרבית לקבלת ייעוץ משפטי איכותי ומקצועי בהקדם האפשרי בכדי להוציא את האמת לאור. עורך דין אלימות במשפחה אלון ארז הינו בעל ניסיון מוכח בניהול הליכים פלילים בכלל ועבירות אלימות במשפחה בפרט, והוא ישמח לייעץ ולעזור בכל שאלה בתחום.