עיכוב ביצוע

מזה ימים ימימה שולט הכלל המשפטי של בית המשפט העליון, לפיו יש להתחיל בביצועו של עונש של מאסר בפועל באופן מיידי ואין מעכבים ביצוע עונש מאסר בפועל אלא אם בית המשפט קבע אחרת וזאת בנסיבות מיוחדות המצדיקות דחייה. יחד עם זאת, לצד הכלל האמור, נקבע על ידי המחוקק, כי בית-המשפט שגזר את העונש או לחילופין, בית המשפט אליו הוגש הערעור, רשאים לדחות את מועד תחילת ביצוע עונש המאסר למועד מאוחר יותר מיום גזר-הדין.

בע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, בית המשפט העליון שרטט רשימה של מספר נסיבות ונתונים, אותם חייב כל בית משפט לקחת בחשבון, עת הוא צריך להחליט האם לעכב את ביצוע עונש המאסר בפועל ואם לאו. הלכת שוורץ היא ההלכה המנחה בנושא עד ליום זה.

השיקולים לעיכוב ביצוע העונש

א.      חומרת העבירה ונסיבות ביצועה: ככל שהעבירה ונסיבות ביצועה חמורות יותר, גדל האינטרס הציבורי באכיפה מיידית של המאסר בפועל. חומרת העבירה ונסיבות ביצועה משליכות גם על עוצמת האינטרס הציבורי בדבר שמירה על האפקטיביות של הענישה הפלילית ועל פעולותיהן של רשויות אכיפת החוק.

ב.      אורך תקופת המאסר בפועל: כאשר תקופת המאסר היא קצרה ביחס למועד שבו צפוי להישמע הערעור, קיים חשש כי הנידון ירצה את עונשו בטרם יישמע ערעורו. במקרה כזה, ראוי לעכב את ביצוע המאסר על-מנת לאפשר לנידון לממש באופן אפקטיבי את זכות הערעור. מנגד, אורך תקופת המאסר שהושתה על הנידון עשוי להשפיע על הערכת החשש להימלטות הנידון מהדין או לנקיטת ניסיונות לשיבוש הליך הערעור מצדו.

ג.        סיכויי הערעור:  המבחן הוא רצינות הטענות. קרי, כאשר מדובר בטענות רציניות, אשר יש בהן  להשפיע על תוצאות הערעור, יהיה בכך שיקול נכבד להצדקת עיכוב המאסר עד לבירור הערעור, והכול בהתחשב במכלול נסיבות העניין.

ד.      עברו הפלילי של הנאשם והתנהגותו במהלך המשפט: נקבע, כי ניתן להביא בחשבון גם נתונים בדבר עברו הנקי של הנידון והתנהגותו הטובה במהלך המשפט.

ה.      נסיבות אישיות: נקבע, שקיומן של נסיבות אישיות מיוחדות עשוי להשפיע על משקלו של האינטרס הציבורי בביצוע מיידי של המאסרכמו כן, נסיבות אישיות עשויות להוות שיקול לדחיית מועד ביצוע עונש המאסר.

ו.        ערעור על חומרת העונש בלבד או גם על ההרשעה עצמה : בערעור על חומרת העונש בלבד, הנטייה תהיה שלא לעכב את ביצוע המאסר. זאת, משום שכאשר הערעור נסב על חומרת העונש, מאזן השיקולים והאינטרסים העומדים כנגד עיני בית-המשפט עשוי להשתנות. במקרה כזה, ההרשעה עצמה היא חלוטה, ולא מתקיים אותו פוטנציאל לשינוייה בערעור. כאשר על פניו אין מדובר בעונש החורג ממדיניות הענישה המקובלת, לא יעוכב ביצוע המאסר אלא במקרים חריגים.

בית המשפט העליון הדגיש בעניין שוורץ, שרשימת השיקולים לעיל איננה רשימה סגורה ועל בית המשפט להכריע בכל מקרה ספציפי בהתאם לנתוניו, תוך איזון בין האינטרסים השונים המעורבים בתיק הספציפי.

אלון ארז - עורך דין פלילי בתל אביב
עו"ד אלון ארז
עו"ד פלילי וצבאי אלון ארז, בוגר תואר ראשון ותואר שני במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב, עם למעלה מ-10 שנות נסיון בייצוג בתחומי המשפט הפלילי והצבאי. מייצג מגוון רחב של לקוחות, החל משלב החקירות והמעצרים ועד לניהול התיקים בבתי המשפט.