עצור מיד או שתגיע לכלא

על עבירת ההפקרה

התרחשויות של תאונות דרכים במדינת ישראל הינן באופן מצער דבר שבשגרה. התאונות גובות מדי חודש חיים של מספר בני אדם, גורמות לפציעת רבים נוספים וכן לנזקים כבדים לרכוש רב. לעיתים, אנו שומעים על תאונות המכונות 'תאונות פגע וברח', דהיינו, תאונה אשר אחד הנהגים שהיה מעורב בתאונה נמלט מזירת התאונה באופן מיידי, ללא הגשת עזרה לנפגעים או כל התייחסות לתאונה.

הנהג הבורח פוגע בשאר הנהגים המעורבים בתאונה במספר מישורים:

  • מישור פיזי: הנהג הנפגע לא מקבל את הטיפול הראשוני שכה הכרחי, אשר היה ניתן לו במידה והנהג הפוגע היה עוצר ומזעיק עזרה.
  • מישור מוסרי: כל אדם בעל שכל ישר יודע כי כאשר הוא פוגע באדם נוסף, ולו אף אם המעשה בוצע ללא כוונה תחילה, עליו לברר לשלומו ולהגיש לו עזרה.
  • מישור כלכלי: הנהגים שמעורבים בתאונה מעוניינים לקבל פיצויים על התאונה וכעת אין להם את מי לתבוע אלא באפשרותם לפנות לקרנית שמקשה על קבלת הפיצויים.

במאי 2011 עמותת 'אור ירוק' אשר הוקמה במטרה להיאבק בתאונות הדרכים במדינת ישראל, הוציאה דו"ח אשר מצביע על קרוב ל11 אלף בני אדם שנפגעו מתאונות פגע וברח בין השנים 2000 – 2009. המספר הנ"ל כולל לא פחות מ187 הרוגים ו840 פצועים באורח קשה.

לתיאור והמחשת המעשה הכה פרדוקסלי של בריחה לאחר תאונה מובא ציטוט של השופט 'מישאל חשין' משנת 2002, אשר שכל את בנו בתאונת פגע וברח שמונה שנים לאחר מכן: עבירת ההפקרה אחרי פגיעה עבירה קשה היא; לא עוד אלא שעבירה היא הפוקדת עצמה עם העבירות שיש בהן כיעור. הנה זה שרוע על הכביש, מתבוסס בדמו, אדם שזה עתה נפגע בתאונה שהנהג היה מעורב בה – אדם שאפשר ניתן לעזור לו, אפשר ניתן להצילו – ותחת אשר יעצור ויושיט עזרה לפגוע, לוחץ הנהג על דוושת ההאצה ובורח מן הזירה, למלט נפשו מחיוב בעונשין. (פרשת ויצמן 3626/01 ויצמן נ' מדינת ישראל)

עבירת הפקרה

פגע וברח בחוק

בריחה לאחר תאונה נחשבת לאחת העבירות החמורות ביותר בחוקי התעבורה במדינת ישראל. בסעיף 64א בפקודת התעבורה, עבירת ההפקרה מתוארת בפרוטרוט, וניתן למצוא אותה תחת הכותרת 'הפקרה לאחר פגיעה'. לפי הכתוב בחוק, עבירת פגע וברח מחולקת למספר דרגות, החל ממצב בו נהג לא יודע באופן מוחלט על הפגיעה הפוטנציאלית או הקיימת ואף על פי כן בוחר להמשיך לעסקיו ולא להזעיק עזרה וכלה במצב האבסורדי בו נהג מודע לתאונה ולהשלכותיה ובכל זאת בוחר לנסוע הלאה. ככלל, החוק מורה על כך כי קיימת חובה על הנהג ועל יושבי הרכב מעל גיל 16 לסייע לנפגעים ככל שביכולתם בהגשת עזרה ראשונה, וכן להזעיק עזרה רפואית מקצועית ומשטרתית למקום. נוסף על כך, על הנהג להמתין בזירת התאונה עד הגעת הגופים הרלוונטיים שיורו לו את אשר עליו לעשות וכן לסייע בפינוי הנפגעים לאמבולנס באם זקוקים לעזרתו. באמצעות כך, יושבי הרכב הפוגע מחויבים להעניק עזרה לנפגעים ועשויים להציל את חייהם ובנוסף הנהג הפוגע נוטל אחריות על המעשה שביצע.

ענישה על פגע וברח

כאמור, עבירת פגע וברח מחולקת לדרגות חומרה בביצוע המעשה והוא הדין באופן הענישה בעבירת פגע וברח:

  • תאונה בה נפגע אדם ונהג הרכב בוחר להתעלם דינה מאסר של עד 7 שנים.
  • תאונה בה נפגע אדם באופן חמור או חלילה נהרג דינה מאסר של עד 14 שנים.

לנתונים אלו יש להוסיף את העובדה כי לעיתים נהגי תאונות פגע וברח ביצעו עבירות נוספות במקביל שעלולות להחמיר את רמת הענישה כדוגמת: נהיגה ללא ביטוח, נהיגה במהירות העולה על המותר, נהיגה בגילופין, אי ציות לחוקי התנועה ועוד.

אלון ארז - עורך דין פלילי בתל אביב
עו"ד אלון ארז
עו"ד פלילי וצבאי אלון ארז, בוגר תואר ראשון ותואר שני במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב, עם למעלה מ-10 שנות נסיון בייצוג בתחומי המשפט הפלילי והצבאי. מייצג מגוון רחב של לקוחות, החל משלב החקירות והמעצרים ועד לניהול התיקים בבתי המשפט.