סוגי אלימות

עורך דין פלילי אלון ארז
עורך דין פלילי אלון ארז
עו"ד פלילי אלון ארז

כאשר אנו מדמיינים את המושג אלימות, אנחנו מדמיינים בדרך כלל תמונה של אלימות פיזית, בה אדם מתנגח בגוף של אדם אחר או של אדם פוצע אדם אחר.  עם זאת, ההגדרה של מושג האלימות רחבה יותר ממה שנדמה, וכוללת בתוכה סוגים רבים של התנהגויות והתנהלויות, הדומות זו לזו בהיותן פוגעניות כלפי האחר, והרסניות (אם יהפכו לנפוצות) למרקם החברה בה הן מתקיימות.

במאמר זה תוכלו למצוא הסבר על סוגי אלימות שונים, כיצד ניתן לזהות אותם, והעונשים הצפויים למבצע אותם.

מהי אלימות?

אלימות היא מושג רחב הכולל בתוכו מגוון פעילויות מזיקות, הנעשות על ידי אדם אחד או יותר ופוגעות באחר או בחברה. אלימות יכולה להיות פיזית, מילולית, כלכלית, נפשית, מינית או אחרת, כל עוד מדובר בפעולה שפוגעת או מתכוונת לפגוע בבני אדם, בעלי חיים, צומח או דומם. כלל סוגי האלימות כוללים בתוכם, על פי רוב, שימוש לא הגון או לא חוקי בכוח בכדי לפגוע בקורבן האלימות.

אילו סוגי אלימות קיימים?

כפי שנכתב לעיל, ישנם מספר סוגים של התנהגויות הנחשבות כאלימות:

אלימות פיזית

אלימות פיזית היא האלימות ה”פשוטה” ביותר לזיהוי, וכוללת בתוכה כל התנהגות כוחנית המבוצעת כלפי אדם אחר ומתבטאת בפגיעה בגוף ובבריאות.

מבחינה משפטית העבירה העיקרית האוסרת על אלימות פיזית היא עבירת התקיפה, הכוללת בתוכה כל הכאה, מגע, נגיעה, דחיפה או הפעלת כוח כלפי אדם אחר (באופן ישיר או בעקיפין) ללא הסכמתו.

העונש הרגיל על תקיפה הוא עד שנתיים מאסר עבור אדם שתוקף אדם אחר ולא פוצע אותו משמעותית, ועד שלוש שנות מאסר למי שתוקף אדם אחר וגורם לו בכך חבלה של ממש.

עונשים אלו רלוונטיים למי שתוקף אדם “רגיל” שאינו קשור אליו בשום אופן, ונהיים חמורים יותר כאשר מושא האלימות הוא קרוב משפחה, קטין, חסר ישע, עובד ציבור, שוטר וסיווגים אחרים ההופכים את העבירה ליותר חמורה בעיני החברה.

תקיפת בן משפחה למשל, היא עבירה חמורה בהרבה, הגוררת איתה עונש מאסר מקסימלי כפול מזה של עבירת התקיפה הרגילה.

 

אלימות מינית

אלימות מינית גם היא פשוטה יחסית לזיהוי, וכוללת בתוכה כל התנהגות מינית אלימה / שנעשתה בכפייה מבלי הסכמתו או רצונו של הצד השני.

הגדרה זו אינה דורשת בהכרח שימוש בכוח, וכוללת טווח רחב יותר של התנהגויות משמקובל לחשוב, כגון אקטים מיניים שאינם רצויים, המבוצעים עם פרטנר מיני שניתנה לו הסכמה לביצוע אקטים מיניים אחרים, וכן מעשים מגונים, שאינם דורשים מגע פיזי, ויכולים להתקיים בשל קיומה של קונוטציה מינית, בסיטואציה שבה אין  הסכמה לנוכחות מינית זו.

מבחינה משפטית מצויות ההתנהגויות שמוגדרות כאלימות מינית תחת סימן ה של פרק פגיעות הגוף – פרק י’ לחוק העונשין, העוסק בעבירות מין.

סימן זה כולל בתוכו טווח רחב של התנהגויות אסורות, ביניהן בעילה ללא הסכמה (אונס), בעילה במרמה (כאשר ההסכמה לבעילה הושגה תחת אשליה בקשר לזהותו של העושה או למהות האקט המבוצע), בעילת קטינה (כאשר הבעילה מתבצעת כלפי קטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים) ועוד מקרים בהם ניתנה הסכמה ליחסי המין שאיננה יכולה להיות מוגדרת כהסכמה “אמיתית”.

העונש על כלל עבירות הבעילה ללא הסכמה הוא עד שש עשרה שנות מאסר, עם נסיבות מחמירות שמובילות להעלאתו לעשרים שנות מאסר – כגון איומים, גרימת חבלה, התעללות, נוכחות של אנשים נוספים ועוד.

בנוסף לעבירות אלו, ישנן עבירות רבות העוסקות באלימות מינית, ביניהן עבירות המעשה המגונה, הכוללות בתוכן נסיבות שונות בהן מבוצע מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים, ללא הסכמתו של מי שמעשים אלו מבוצעים בנוכחותו / כלפיו.

במקרים אלו העונש הבסיסי על העבירה הוא שלוש שנות מאסר, כאשר נסיבות כגון גיל המותקף, מצבו הנפשי, היותו חסר ישע, חבלות שנגרמו לו בעת ביצוע המעשה, ועוד, יכולים להעלות את העונש המקסימלי לשבע עד תשע שנות מאסר.

אלימות מילולית

אלימות מילולית מוגדרת ככל שימוש בביטויים פוגעניים ומשפילים כלפי אחר, ויכולה לכלול בתוכה קללות, צעקות, השפלות, שימוש בכינויי גנאי ועלבונות, איומים ועוד.

באופן קונקרטי רוב רובה של האלימות המילולית איננה פלילית, ולא מביאה איתה סנקציות משפטיות.

עם זאת, באם האלימות המילולית כוללת בתוכה איומים פליליים (המוגדרים בחוק כאיום על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו) אזי מדובר בעבירה פלילית, שהעונש עלייה הוא עד שלוש שנות מאסר.

אלימות רגשית / נפשית

אלימות רגשית / נפשית כוללת בתוכה כל שימוש באמצעים המכוונים לגרום לפגיעה רגשית ונפשית, הנעשים ללא מגע ישיר עם גופו של הנפגע. אלימות זו היא אלימות קשה לזיהוי, הגורמת לאורך זמן לפגיעה משמעותית בתחושת הערך העצמי של הנפגע החשוף אליה.

מבין ההתנהגויות המוגדרות כאלימות רגשית / נפשית ניתן למצוא התנהגויות של שליטה בנפגע (כגון התעללות, סחיטה, הפחדות, דיכוי, איומים, מניעת מזון או שינה, מניעת קשרים חברתיים ובידוד חברתי, מעקב אחרי כל פעולה, חדירה לפרטיות ועוד) וכן התנהגויות פוגעניות אחרות (כגון הטרדה, ביזוי והשפלה, זלזול, מניעת חיבה, הפגנת קנאה קיצונית, שימוש במניפולציות, התפרצויות כעס והאשמות שווא, שתיקות ממושכות ומכוונות והתעלמות).

באופן כללי אין בחוק הישראלי עבירה האוסרת התעללות זו, מלבד סעיף 368ג לחוק העונשין, האוסר על התעללות גופנית, נפשית או מינית בקטינים ובחסרי ישע, וקובע עונש של עד שבע שנות מאסר (או תשע במקרה ומדובר במתעלל שאחראי על הקטין / חסר הישע) למבצע פעולות אלו.

למרות קביעה זו, ישנה הכרה בהתעללות רגשית בתוך המשפחה, שיכולה להוביל להענקתם של צווי הגנה/הרחקה לקורבן ההתעללות, בכפוף להגשת בקשה מצידו לבית הדין לענייני משפחה.

אלימות כלכלית

אלימות כלכלית היא אלימות שמתקיימת בעיקר בתוך התא המשפחתי, וכוללת בתוכה התנהגויות שנועדו ליצירת תלות כלכלית של בן זוג אחד בבן זוג האחר.

אלימות זו כוללת, בין השאר, מקרים בהם בן זוג אחד מונע מהשני לצאת לעבוד ולהתפרנס, מונע ממנו גישה לחשבונות הבנק המשותפים, דורש הצדקות להוצאות כלכליות, “מקציב” לו כספים ועוד.

גם אלימות זו איננה אסורה בחוק הפלילי, אך צוברת יותר ויותר לגיטימציה בדיני המשפחה, ואמורה אף לקבל התייחסות בחוק העונשין בעתיד. גם כאן חשוב לפנות לייעוץ משפטי על מנת לקבל כלים שימנעו התפתחות של אלימות זאת שעלולה בעתיד להיות אף יותר פוגענית.

 

כפי שראיתם במאמר זה, תחום האלימות רחב בהרבה מכפי שנדמה לנו במבט ראשון. אם אתם ניצבים בפני כתב אישום, או חשודים, באחד מסוגי האלימות שצוינו כאן, אתם מוזמנים להתקשר לעורך דין פלילי מנוסה, להתייעץ ולזכות מאיתנו (במקרה הצורך) לטיפול יעיל, אמין ומקצועי.

שתפו בקליק
Picture of עורך דין אלון ארז
עורך דין אלון ארז

בוגר תואר ראשון ושני במשפטים מטעם הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב . מאז שנת 2009, עו”ד ארז חבר בלשכת עורכי הדין של מדינת ישראל ובנוסף מחזיק באישור מטעם בית המשפט העליון לשמש כסנגור צבאי.

את ניסיונו העשיר והידע המשפטי הרחב רכש עורך דין ארז במסגרת ייצוגם המוצלח של מאות לקוחות מרוצים בבתי המשפט השונים.

להמשך קריאה

עוד מהבלוג הפלילי שלנו

אולמרט בעליון

בתחילת השבוע החליט נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, כי מורשעי “פרשת הולילנד” ובהם ראש הממשלה לשעבר, מר אהוד אולמרט, לא יתחילו את ריצוי

קרא עוד »
הפקעת עבודות שירות

חוק העונשין שונה לאחרונה במידה משמעותית ובמסגרתו מוענקת סמכות לנציב שירות בתי הסוהר או לקצין שהוסמך על ידו לשם כך, להפסיק עבודות שירות לאדם אשר

קרא עוד »