החל מחודש יולי 2012, בבוא בית המשפט לגזור עונש על נאשם שהורשע, עליו לעשות כן לפי תיקון 113 לחוק העונשין. תיקון זה נועד להבנות את שיקול הדעת של בית המשפט במלאכת קביעת העונש, בהתאם לבחינה תלת-שלבית.
בית המשפט העליון קבע מספר פעמים בעבר, כי על מנת שהתיקון יגשים את תכליתו, נודעת חשיבות רבה להפרדה בין השלבים. כך, שבעוד שהשלב הראשון משקף אמת מידה נורמטיבית, אשר בוחנת את המצב האובייקטיבי, הרי ששני השלבים האחרים מביאים בחשבון דווקא את מאפייניו הסובייקטיביים של הנאשם הספציפי, שעומד בפני גזר דינו.
שלבי הענישה
ראשית, על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם את נסיבות ביצוע העבירה. במניין השיקולים של מתחם זה, על בית המשפט להתחשב, בין השאר, בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בערך זה, במדיניות הענישה הנהוגה וכן בנסיבות נוספות שיכולות להיות קשורות בביצוע העבירה: התכנון שקדם לביצוע העבירה, חלקו היחסי של הנאשם הספציפי בביצוע העבירה, הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה והנזק שנגרם מביצוע העבירה בפועל, הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה, יכולתו של הנאשם להבין את אשר הוא עושה, את הפסול שבמעשהו או את משמעות מעשהו, לרבות בשל גילו, יכולתו של הנאשם להימנע מהמעשה ומידת השליטה שלו על המעשה שלו, מצוקתו הנפשית של הנאשם עקב התעללות בו על ידי המתלונן/ת, הקרבה לסייג לאחריות פלילית (הגנה עצמית, שכרות וכו’), האכזריות, האלימות וההתעללות של הנאשם במתלונן והניצול לרעה של כוחו או מעמדו של הנאשם או של יחסיו עם המתלונן או המתלוננת.
שנית, בית המשפט נדרש לבחון, האם מתקיימים שיקולים חריגים הרלבנטיים לנאשם הספציפי ואשר מצדיקים סטייה מהמקובל, כגון פוטנציאל שיקום מיוחד לטובת הנאשם או הגנה על הציבור לרעת הנאשם.
שלישית, על בית המשפט לבחון את נסיבותיו האישיות של הנאשם הספציפי. זאת, בין אם לקולה ובין אם לחומרה. בשלב זה על בית המשפט לבחון את: הפגיעה של העונש בנאשם ובמשפחתו, הנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירה ומהרשעתו, נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב, מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם בשלה, שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות אכיפת החוק, התנהגותו החיובית של הנאשם ותרומתו לחברה, נסיבות חיים קשות של הנאשם שהיתה להן השפעה על ביצוע מעשה העבירה, התנהגות רשויות אכיפת החוק, חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה ועברו הפלילי של הנאשם.
כיצד עורך דין פלילי יכול לסייע לקיים את תיקון 113 לחוק העונשין?
תפקידו של עורך הדין הינו לייצג את הלקוח שלו אל מול פני המערכת המשפטית, לוודא כי זכויותיו נשמרות ואם יש אפשרות לכך – להביא לזיכויו ומחיקת האישום הפלילי, ואם לאו, להאבק על מנת להביא לתוצאות הטובות ביותר, כלומר, הקלה משמעותית בעונשו והשפעה מינימלית על עתידו. תיקון 113 לחוק העונשין מקל הן על השופט בהחלטותיו כיצד לקבוע את עונשו של הנאשם בפלילים וגם על עורך הדין להביא טיעונים חזקים שיכולים להביא להקלה משמעותית בגזירת הדין. למה הכוונה? כאשר על השופט להכריע איזה עונש הולם ביותר את המעשה, יביא עורך הדין שורה של טיעונים אשר מציגים את המקרה כמינימלי וכבעל השפעה מעטה בלבד על הקהילה, וימצא טיעונים רבים כדי להציג את הנזק שעלול להגרם לנאשם אילו יורשע בפלילים וייענש קשות עקב כך, את הנסיבות האומללות שהובילו למקרה ושבלעדיהן הנאשם לעולם לא היה מבצע אותם וכדומה. להלן דוגמא למקרה שבו ניתן להעזר בתיקון 113 לחוק העונשין על מנת להביא לתוצאה טובה יותר עבור נאשם בפלילים:
המקרה של רונן
רונן נולד למשפחה קשת יום, כילד סבל מהזנחה קשה של שני הוריו, הסתבך בפלילים במהלך השירות הצבאי שלו ונזרק מן הצבא. בגיל 25 מצא את עצמו מחוסר עבודה, ללא תעודת בגרות, עם כתם של עבר פלילי וללא עתיד נראה לעין. בייאושו ומתוך חוסר ברירה, חבר לכנופיית צעירים כמותו אשר נהגה לפרוץ לבתים ולמכור את השלל. על אף שידע שמעשיו הינם אסורים, התמכר עד מהרה לתחושת הסכנה, למתח ולאדרנלין שבדבר, והכסף המזומן שהשיג בקלות רבה כל כך פיתה אותו להמשיך ולהתמיד בכך. אך המזל הטוב שלו אזל במהרה, ובאחת הדירות הם נתקלו בקשישה שנבהלה כל כך למראם שמתה מדום לב.
כשניסו להימלט מן הדירה הם נתפסו על ידי ניידת משטרה שסיירה במקום והואשמו בהריגה. רונן הבין מיד שמצבו עגום ביותר. בזמן ההמתנה למשפט ערך חשבון נפש נוקב עם עצמו, והחליט שאינו רוצה להשליך את חייו מנגד ולבלות את חייו כ’אסיר מקצועי’ שנכנס ויוצא מבתי הכלא. רונן פנה לעורך דין פלילי וסיפר לו את כל קורותיו. עורך הדין הגיש לבית המשפט כתב הגנה מנומק ביותר ובו הוא הדגיש את תנאי חייו של רונן, את העובדה שמעולם לא זכה לאהבה, להגנה ולחינוך, ונאלץ לבלות את ימיו כילד רחוב רעב ודחוי.
עורך הדין סיפר על הקשיים שמהם סבל רונן, את הייאוש וחוסר התקווה שחש, וכי נדחף לחיי הפשע לא מתוך רצון אלא מתוך חוסר ברירה, וכי הוא מעוניין לשקם את חייו. השופט התרשם כי רונן באמת מתכוון לכך, ולכן גזר עליו עונש מקל של עבודות שירות ומאסר על תנאי. עבודות השירות כללו גינון עירוני באיזור מגוריו, ורונן גילה כי הוא ממש טוב במקצוע זה. עד מהרה הפך להיות גנן מבוקש והצליח לבנות מחדש את חייו במסלול טוב ובריא יותר, הרחק מן הפשע.
מקרה זה בא להמחיש כיצד כתב הגנה מנומק אשר בו מפורטים כל הנסיבות והסיבות למקרה בשילוב עם מחויבותו של השופט להתאים את העונש לפשע באופן שיהלום אותו ועדיין ישאיר פתח לחזרה לדרך הישר במקום לסלול את דרכו של הצעיר היישר לתוך עולם הפשע מחוסר ברירה, מאפשר לצעירים רבים כמו רונן שהחליטו לקחת את עצמם בידיים ולהשתקם, לעשות זאת ולהפוך לאזרחים ממושמעים ותורמים לקהילה.
האם עונש מקל מדי עלול להזיק לקהילה?
אחת השאלות שנשאלות שוב ושוב מאז שנוסף תיקון 113 לחוק העונשין היא האם ענישה מקלה מדי עלולה להזיק לקהילה, והאם כל פושע מועד שמספר סיפור קורע לב על ילדות קשה אכן זכאי לקבל הקלה בעונשו. על מנת לענות על השאלה הזו יש להבין כי בסופו של דבר מדובר על כל מקרה לגופו. כאשר אדם עומד בפני שופט כשבעברו שלל עבירות פליליות, וכאשר הוא אינו מביע חרטה על מעשיו, וכאשר ניכר כי אינו מתכוון לחזור לדרך הישר, אדם כזה מקומו מאחורי סורג ובריח.
מטרת החוק היא לאפשר לכל אדם אשר ביצע עבירה פלילית לשקול שנית את דרכו בחיים ואת מעשיו. אילולא חוק זה, כל מי שעבר עבירה פלילית יישלח לעונש מאסר ממושך ללא יכולת שיקום או הזדמנות אמיתית לשפר את חייו. לעיתים קרובות דווקא המעמד שבו השופט מביע רחמים, חמלה, הבנה והזדהות הן אלו אשר דוחפות את הנאשם בפלילים להתחרט על מעשיו, להבין כי שגה וטעה, וכי יש עוד סיכוי לשנות את מסלול חייו ולפעול למען הקהילה במקום נגדה.
במקרה וגם אתם עומדים בפני אישום פלילי וזקוקים לייעוץ, הדרכה וייצוג משפטי, פנו לעורך דין אלון ארז.
