העלבת עובד ציבור והשלכותיה
בחודש ספטמבר האחרון החליטה הפרקליטות להמליץ על העמדתה לדין של חברת הכנסת חנין זועבי באשמת העלבת עובדי ציבור. בחודש אוגוסט הגישה חברת הכנסת מירי רגב
בחודש ספטמבר האחרון החליטה הפרקליטות להמליץ על העמדתה לדין של חברת הכנסת חנין זועבי באשמת העלבת עובדי ציבור. בחודש אוגוסט הגישה חברת הכנסת מירי רגב
אדם התעורר באמצע הלילה וגילה שבביתו נמצא פורץ. הוא נאבק בו, ותוך כדי מאבק פצע אותו ואולי אף גרם למותו. האם בנסיבות כאלו יהיה בעל
במדינה מתוקנת כמו ישראל פשעים ועבירות מסווגים בהתאם למדרגים שונים וככל שהעבירה תהיה חמורה יותר כך גם הענישה. עם זאת לא כל עבירה פלילית שנעשתה
אדוני השוטר כדי שחברה תוכל לשמור על סדר ובטחון חייבת להיות מערכת של אכיפת חוק שמצד אחד יש לה שיניים כדי להתמודד עם עבריינים המסכנים
הכלל המשפטי באופן כללי וכברירת מחדל, מרגע שהוכחה אשמתו של אדם, הרי שהדרך לציין את הפסול שבמעשה הפלילי, היא על דרך הרשעה פלילית. זאת, על
אלא אם כן אתם חיים באי מבודד לחלוטין מכל אמצעי תקשורת או חיבור לאינטרנט, הרי שלא יכולתם להימנע מהפרסום הרועש והגועש ברשת ביממה האחרונה, בדבר
החל מחודש יולי 2012, בבוא בית המשפט לגזור עונש על נאשם שהורשע, עליו לעשות כן לפי תיקון 113 לחוק העונשין. תיקון זה נועד להבנות את
חוק איסור לשון הרע נועד למנוע פגיעה שאינה מוצדקת ואינה מידתית בשמו הטוב של אדם ובכבודו. פגיעה שכזו, מעבר לעוגמת הנפש הכרוכה בה, עלולה לגרור
השר לבטחון פנים, מר גלעד ארדן, הכריז לאחרונה על שינוי באכיפה הנוגעת לצריכת סמים קלים (קנאביס), ועל מעבר למדיניות אי הפללה של הצרכנים. במאמר זה
חוק איסור לשון הרע , התשכ”ה-1965, מהלך על הקו הדק שבין זכותו של אדם לשמו הטוב, לבין זכותו של חברו לחופש הביטוי. הזכות לחופש הביטוי
עבריינות נוער, המבוצעת בידי קטינים מתחת לגיל 18, זוכה ליחס מיוחד מצד רשויות החקיקה והאכיפה, וזאת מתוך הבנה שגיל ההתבגרות הוא תקופה רגישה שבה אישיותו
במדינת ישראל בלבד, מדי יום, מאות אם לא אלפי אנשים מוצאים את עצמם בחקירה משטרתית בגין חשד לביצוע עבירה פלילית. אולם בפועל, רק עבור אחוז
לרוב, כאשר מדברים על צו עיכוב יציאה מהארץ, הדבר נעשה בהקשר של הוצאה לפועל וחובות מסוגים שונים. חשוב לדעת שגם כנגד מי שהואשם בביצוע עבירה
מעצר בית מהווה חלופת מעצר, הפוגעת במידה פחותה יחסית בחירות החשוד או הנאשם. במאמר זה נדון בתנאי מעצר הבית ונגלה האם אדם שנתון במעצר בית
מאסר עולם הוא גזר הדין השני בחומרתו שניתן להטיל על נאשם שהורשע בעבירה חמורה, ורק גזר דין מוות חמור ממנו. עם זאת, בישראל נגזר עונש
עד לא מזמן, מי שהיה ממתין לגזר דין לא ידע מה יהיו שיקוליו של בית המשפט בעת שזה יגזור את עונשו. הסיבה לכך הייתה שלא
לרשויות האכיפה בישראל ישנה הסמכות לעשות שימוש בכוח סביר על מנת לאכוף את החוק והסדר. מתי הפעלת כוח זו עוברת את גבול החוקי והמותר? ומה
כבני אדם נורמטיביים, אנו תמיד דרוכים כאשר אנו נתקלים בשוטרים. בין אם אנו פוגשים אותם באירועים מאובטחים, ובין אם אנו פוגשים בהם בעת שביצענו עבירת