עריקות והשתמטות מן הצבא הינן עבירות פליליות שעונש כבד בצידן. מדינת ישראל הנלחמת מדי יום על קיומה זקוקה לחיילים וחיילות רבים בשורותיה, וכל עריק ומשתמט למעשה מחסיר את עצמו מן הרשימה החשובה הזו. בישראל, שירות צבאי פירושו לא רק יציאה לשדה הקרב, כי אם גם חיבור למרקם החברתי הישראלי, הזדמנות ללמוד מקצוע לחיים, ומקפצה משמעותית לאזרחות. אך למרות כל היתרונות שבשירות צבאי משמעותי במדינת ישראל, אי אפשר להתעלם מן העובדה שזה לא מתאים לכל אחד. נערים ונערות רבים לא מצליחים לעמוד בלחץ הנפשי, במרחק מן הבית, בתנאים הקשים, או חשים שהשירות הצבאי נוגד את האידיאולוגיה שלהם ונוגד את אמונותיהם והשקפת עולמם. יש להוסיף לכך כי במחוזות מסויימים, סירוב להתגייס לצבא מגובה על ידי הקהילה והמשפחה הקרובה, ונתפס כאקט של גבורה. על כל זאת יש גם להוסיף את כל אותם נערות ונערים אשר מגיעים לגיל גיוס כשהם כלל לא מוכנים נפשית, כלכלית ואישית עקב מצב סוציו- אקונומי קשה בבית, משפחה הרוסה וחיים של מצוקה.
כאשר נער או נערה מגיעים למצב של עריקות, חשוב להעזר בעורך דין צבאי אשר יעניק להם הזדמנות ליישר את ההדורים עם הצבא, לחשב לעצמם מסלול חדש לחיים, ולהבין מה ייטיב איתם – המשך שירות צבאי אך בתנאים מקלים שיאפשרו להם קליטה טובה יותר בצבא, לא להתגייס כלל או לעזוב את הצבא כדי למנוע פגיעה נפשית ופיזית נוספת או כל הסדר אחר אשר יאפשר להם להתחיל את חייהם ללא כתם פלילי.
שלבי העריקות
בישראל, כל נער וכל נערה המגיעים לגיל 16 נחשבים כמלשבי”ם, מועמדים לשירות ביטחון. הם מקבלים את הצו הראשון ואת צווי ההתייצבות למיון, צווי בדיקות ואחר כך את צו הגיוס. צעיר שאינו מתייצב לצווים אלו במועדי הגיוס עשוי להיחשב כעריק. מי שאינו מתייצב או בורח מהבקו”ם ייחשב כעריק בקו”ם, מי שמופנה לטירונות ומשובץ ליחידה כלשהיא ובורח ממנה, ייחשב כעריק יחידה, ואילו איש מילואים שאינו מתייצב לזימון מילואים, ייחשב עריק מילואים. ישנם עריקים אשר תקופת ההיעדרות הממושכת שלהם מביאה אותם להגדרה של עריק פרקליטותי, ונגד עריק כזה מוגש כתב אישום והוא מובא למשפט בפני שופטים צבאיים בבית דין צבאי.
מדיניות הענישה לעריקים
חשוב לציין כי זוהי עבירה חמורה והיא מובילה לרישום פלילי. בימים עברו הייתה כל הרשעה בתיק עריקות נושאת רישום פלילי מלא שעמד למשך 17 שנה. אך בעת האחרונה נעשה תיקון לחוק וכיום הרישום הפלילי הופחת לחמש שנים. עם זאת, הרישום הפלילי ישלול מן החייל תעודת יושר, מה שעשוי להגביל מאד את יכולתו להתקבל לאוניברסיטה מובחרת, להתקבל למקומות עבודה נחשקים, לקבל רשיון נהיגה, רשיון רכב, או לעבוד בהדרכת ילדים ונוער, וכמו כן, מדינות כגון אירופה וארה”ב לעיתים מונעות כניסת בעלי עבר פלילי לשטחן. העריקות מתחלקת לשני שלבים עיקריים:
- שלב הנפקדות – במשך 21 הימים הראשונים להיעדרות החייל הוא ייחשב לנפקד. היחידה לדבר נפקדות תערוך בשלב הזה ביקורי בית מתוך מטרה לשכנע את החייל להתייצב בבקו”ם או לשוב לבסיסו. במידה ויחזור, הוא עשוי לעמוד בפני דין משמעתי בפני קש”ב, אשר יגזור את עונשו על פי שיקוליו.
- שלב העריקות – לאחר שחלפו 21 ימים יוכרז החייל כעריק ויושם ביחידה וירטואלית בשם רמ 6ב. בשלב זה יוגברו המאמצים ללכוד את החייל לרבות ביקורי פתע באמצע הליל, ואם ינסה החייל להתחבא, יופעלו כוחות בילוש אשר ינסו לאתר אותו בכל מקום בארץ וזאת על ידי מעקב אחר תנועותיו באמצעות הטלפון הנייד האישי שלו ופעילות בחשבון הבנק שלו. בשלב הזה גם יוצא נגדו צו איסור יציאה מהארץ כדי למנוע את בריחתו לחו”ל. גם משטרת ישראל תקבל דיווח על חייל זה והיא עשויה להקדיש משאבים ללכידתו. במידה ויילכד החייל העריק הוא ייענש בחומרה באמצעות הגשת אישום לבית דין צבאי.
כל אחד מסוגי העריקות צפוי לענישה שונה כאשר מדיניות ההעמדה לדין נגד עריק תלויה בכמה וכמה גורמים:
- הנסיבות האישיות של החייל.
- מצבו הנפשי, הכלכלי, המשפחתי והפיזי.
- משך זמן העריקות.
- האם היה החייל מודע לכך שהוא עריק.
- האם במהלך העריקות התבצעו עבירות נוספות כגון הפקרת נשק, חשיפת מידע סודי, שיתוף פעולה עם גורמים עוינים וכדומה.
סיבות נפוצות לעריקות
עד כמה שזה יישמע מפתיע, ישנם נערים ונערות רבים בישראל שכלל לא מודעים לכך שהם עריקים. בדרך כלל מדובר על עולים חדשים שהגיעו לארץ סמוך לגיל גיוס אך חזרו לארץ מוצאם מבלי להסדיר תחילה את עניין אי גיוסם ולא נגרעו מרשימת הפטורים משירות. בנוסף, למרבה הצער ישנם צעירים וצעירות רבים אשר אין להם כתובת מגורים קבועה והם מסתובבים ברחובות מבלי שיש מי שדואג להם, או יכול בכלל להודיעם כי הגיע המועד להתגייס. במקרים כגון אלו, מיותר לציין כי ענישה אינה מתאימה כלל. לעומתם, חיילים שערקו במודע וזאת עקב מצוקה נפשית קשה בבסיס, ויכוח עם מפקד, או כל סיבה אחרת, צפויים לענישה מחמירה, וזאת בשל העובדה שיכלו לפתור את העניין באמצעות גורמים צבאיים כגון ת”ש, קב”ן, שיחה עם מפקד או כל עזרה אחרת שמציע הצבא לחייליו. עם זאת, גם אם חייל או חיילת ערקו מתוך ידיעה שהם צפויים לעונש כבד על מעשיהם, אין זה אומר שחייבים למצות איתם את הדין בלי להתחשב בכל מה שהשפיע על שיקול הדעת שלהם בעת המעשה, לרבות מצב נפשי מעורער, קשיים משפחתיים, קשיים כלכליים, אי התאמה ועוד. גם במקרים מובהקים של בריחה מהבסיס והתנגדות לכל נסיון של המערכת להשיבם, יש לייחס משמעות להשתלשלות הדברים ולרקע שהוביל למעשה לפני שגוזרים גזירה קשה על עתידו של הצעיר או הצעירה.
תפקידו של עורך דין צבאי
תפקידו של עורך דין צבאי הינו להביא להקלה משמעותית בעונשו של החייל או לבטלו לחלוטין בתמורה לכך שהחייל ישנה את דרכיו, ומציאת פיתרון הולם אשר ייטיב הן עם המערכת הצבאית והן עם עתידו של החייל. אמנם המערכת הצבאית זקוקה לחייליה ואינה יכולה לוותר על כולם רק בגלל שקצת קשה בצבא, אך מנגד עומדים חיים שלמים של צעיר או צעירה אשר שיקול הדעת שלהם הופרע על ידי תנאים אישיים קשים, ולהרוס אותם למען יראו וייראו גם לא ממש ייטיב עם הצבא או עם המדינה.
לעיתים קרובות, הבריחה והעריקות הם סוג של קריאה לעזרה מצד החייל או החיילת. לכן תפקידו של עורך דין צבאי הוא למצוא את הפתרון המתאים ביותר לכולם. במקרים רבים, לאחר שהחייל או החיילת משתפים את המערכת באמצעות עורך דינם המייצג אותם במצוקה אליה הגיעו, בסיבות לבריחה או לאי ההתייצבות, ובפחדים ובחששות שלהם מפני המשך השירות הצבאי, אפשר להתחיל למצוא פתרון לבעיה. לפעמים הפתרון הינו שיחרור מן הצבא על מנת שהחייל או החיילת יוכלו לעזור בפרנסת המשפחה או לשקם את הריסותיה, לעיתים מעבר ליחידה אחרת עם תנאים משופרים יכול לאפשר לחייל או לחיילת לחוות את הצבא מזוית אחרת, טובה יותר, ולאפשר לו לסיים את השירות כשהוא תורם מיכולותיו.
