בית המשפט קבע: יש להפחית את הקנס בגין אי דיווח מכוח חוק הלבנת הון על כניסה לארץ עם סכום של 74,000 יורו.
איש עסקים שהגיע לארץ לא דיווח כי הוא מחזיק בסכום של 74,000 יורו וחויב בתשלום קנס גבוה על הסכום. הוא טען כי לא דיווח על סכום הכסף שהיה ברשותו בתום לב משום ששכח לכלול אותו בהצהרותיו. ועדת המכס דחתה את הטענה הזו, אך בית המשפט האמין לו והפחית את סכום הקנס למחצית הסכום.
עבירת צווארון לבן והלבנת הון: רקע עובדתי
בחודש אוגוסט 2016 הגיע ארצה איש עסקים ישראלי מגינאה המשוונית שבאפריקה. הוא נכנס דרך המסלול הירוק שבנתב”ג, נערך לו תשאול שגרתי על ידי פקיד המכס, ושם הוא הודה כי הוא נושא בארנקו סכום של 40,000 יורו. לאחר בדיקה שנעשתה בין חפציו התברר כי מדובר בסכום גבוה יותר העומד על 74,000 יורו במזומן. חובת הדיווח על מטבע זר עומדת על 47,000 יורו, ולכן הוחרם סכום הכסף שהיה מעל לסכום זה במקום, ונגד איש העסקים הוגש כתב אישום בגין עבירות צווארון לבן על ניסיון להלבנת הון.
בשלב הזה פנה איש העסקים למשרדנו על מנת שנעזור לו להוכיח כי פעל בתום לב, ולא התכוון לעבור על חוקי הלבנת ההון. התרשמנו ממנו כי מדובר באיש עסקים לגיטימי בעל חברה לאבטחת אישים המעניקה שירותי אבטחה לממשל בגינאה. הוא היה בעל עבר פלילי נקי, ולא היתה שום הצדקה כלכלית או אחרת לנסות ולהגניב כספים לארץ, דבר שעשוי היה לפגוע קשות במוניטין שלו ובעסקיו. עוד סיפר לנו כי בשל אופי העבודה שלו, עליו לשאת סכומי כסף גבוהים במזומן למטרות עסקיו, וכי באותו היום נשכח מליבו כי היתה עוד מעטפה מלאה בכסף בין חפציו.
הגשנו את כתב ההגנה שלנו והמתנו לדיון, אך בשל עיסוקיו הרבים שכללו טיסות מרובות מן הארץ לחו”ל, ובשל כשל טכני שהוביל לכך שלא קיבלנו את הזימון לדיון, נערך הדיון ללא ידיעתנו ושם נקבע כי עליו לשלם קנס של 200,000 ש”ח לקופת המדינה.
מיד שלחנו מכתב בהול המודיע כי לא התקבלה לא במשרדנו, ולא באופן אישי ללקוח שלנו, שום הודעה בדבר הדיון שנערך. כאשר הם בדקו אצלם, התברר כי אכן צו הזימון לא נשלח. וועדת המכס הסכימה לקבוע דיון נוסף למחרת היום, אך בשל אופי עבודתו נאלץ איש העסקים לטוס לחו”ל במועד זה. כדי למנוע דחייה נוספת, ניאותה אשתו להופיע לדיון בשמו. בעזרת הייצוג שלנו העלתה האישה את אותם הטיעונים ממש, כי בעלה לא זכר כי היתה מעטפה נוספת בכיסו, כי בשל עיסוקיו עליו לשאת עליו כל העת סכומי כסף גבוהים, שאין כל סיבה שיסכן את עסקיו ואת המוניטין הטוב שרכש, וכי מעולם לא ניסה וגם לא ינסה לעבור על חוקי הלבנת ההון. עוד הוסיפה האישה כי החלטת המכס היתה נמהרת מדי ולא הותירה כל מקום להסבריהם ועל כוונתם לדווח כהלכה על הסכום שנמצא ברשותם לאחר שהתגלה. למרות ששטחנו את כל טענותינו והצגנו שוב ושוב את איש העסקים כאדם ישר וחרוץ אשר אין לו שום סיבה להלבין הון, ואינו מעוניין בביצוע עבירה פלילית שתעיב על עסקיו, ועדת המכס סירבה לשנות את החלטתה והותירה את הקנס הגבוה על כנו.
נראה היה שלא היה מנוס מתשלום המס הגבוה, אך משרדנו למוד קרבות ואינו נכנע בקלות, כדי למצות את זכויותיו של איש העסקים הגשנו ערעור על החלטה.
הגשת הערעור על החלטת ועדת המכס
בערעור שטחנו את טענותינו על קנס בלתי סביר. הכספים שהביא אתו איש העסקים היו חוקיים לחלוטין והוא כלל לא ניסה להסתיר אותם בצורה כלשהי או לחילופין להבריח אותם באמצעות בלדר. טענו כי הוא שיתף פעולה באופן מלא עם נציגי המכס ונהג בתום לב מוחלט. בנוסף הצבענו על הפגמים הרבים שנפלו בהתנהלות ההליך בפני הוועדה, כאשר הוא כלל לא הוזמן אל הוועדה הראשונה שנערכה, ואילו הדיון השני נערך כאשר הדעה כבר הייתה מוטה לרעתו וכי לא ניתנה לו האפשרות להתכונן לקראת הוועדה ואפילו לא להופיע בה בגלל ההתראה הקצרה שניתנה לו. הוועדה מנגד טענה כי ההחלטה הייתה סבירה לטעמה וכי הוטל עליו קנס נמוך במידה משמעותית מהסכום שהיה בסמכותה להטיל. יחד עם זאת משקפת ההחלטה את מדיניות האכיפה הבלתי מתפשרת. היא גם הכחישה את הפגמים בהתנהלות שגם אם היו, הרי שהם תוקנו בוועדה השנייה אותה הם קיימו למחרת הוועדה הראשונה.
החלטת השופטת
השופטת לא התרשמה כלל מטיעוני הועדה וציינה כי מדובר בביזוי זכויותיו של איש העסקים שהובל לדין כאחרון הפושעים למרות שהצהיר שוב ושוב כי הדבר נעשה בתום לב בלבד. עם זאת, טענה השופטת שאיש עסקים הנכנס ויוצא מן הארץ עם סכומי כסף גבוהים צריך לחשב היטב את מעשיו ולא לגרום למערכת לבזבז זמן וכסף יקר בשל טעויותיו. החלטה היתה להפחית את הקנס ל- 100,000 ש”ח בלבד על מנת לאפשר מצד אחד אכיפה יעילה של הכנסת מטבע זר לארץ, ומצד שני לא לפגוע קשות בהכנסותיו.
תפקידו של עורך דין לעבירות צווארון לבן
במקרה זה ראינו מקרה מובהק של אדם חף מפשע שנתפס בשיני המערכת בשל טעויותיו. אמנם ניתן להעביר ביקורת על התנהלותו שנגעה בחוסר אחריות באשר לסכומי הכסף שהוא מחזיק בידו וכי לא ניתן לטעון שלא ידע את חוקי הלבנת ההון בישראל, אבל מכאן ועד להאשימו בעבירות צווארון לבן במתכוון הינה בלתי הגיונית בעליל. הרי כל עבודתו מושתת על מוניטין ועל נקיון כפיים, ובשביל בצע כסף חבל מאד לסכן זאת. חבל שוועדת המכס לא ראתה לנכון לראות זאת, וזו הסיבה שחשוב כל כך להסתייע בעורך דין לעבירות צווארון לבן.
כאשר אתם מסתייעים בעורך דין לעבירות צווארון לבן, אתם פועלים למען מיצוי הזכויות שלכם. לכל עבירה יש רקע, יש סיבות, ויש סיכון מקצועי רב. אדם שנתפס בעבירות צווארון לבן עלול במקרים רבים לאבד את מקום עבודתו, את המוניטין והשם הטוב שלו, ואולי אף את יכולתו לפרנס את משפחתו. לכן הסיכון הרב שנוטלים על עצמם עברייני צווארון לבן אינו יכול להיות מוסבר אך ורק באמצעות בצע כסף ומשיכה לכוח ושליטה. לפעמים מדובר במצוקה אמיתית, בטעות בשיקול הדעת, ואפילו באילוץ בכוח על ידי גורמים עבריינים תוך סחיטה באיומים. לכן חשוב כל כך לחשוף את הסיבה האמיתית לביצוע העבירה. עורך דין אשר רואה את הלקוח שלו כאדם ולא כמספר תיק, עושה את עבודתו נאמנה.
תפקידו כעורך דין לא יהיה רק לשאוף להוציא את הלקוח שלו זכאי, אלא גם לחלץ אותו מנקודת שפל בחייו ולאפשר לו ליישר את ההדורים עם החוק. במקרים רבים לאחר שהכסף הוחזר, הנזק תוקן ומבצע העברה הביע חרטה עמוקה והתנצל על מעשיו, ניתן יהיה להגיע להקלה משמעותית בענישה, ובמיוחד כאשר מדובר באדם שזו עבירתו הראשונה, וכי המוניטין ושמו הטוב עשויים להפגע קשות עקב אישום פלילי.
במידה וגם אתם נתקלתם במקרה דומה, פנו לעורך דין אלון ארז.
