מטרידה אותך מתלוננת סדרתית? כך תדע מה לעשות

תוכן עניינים:

    1. באילו סיטואציות פועלת המתלוננת הסדרתית?
    2. כיצד ניתן להתמודד עם תלונות שווא ולהתגונן מפניהן?
    3. כיצד ניתן להביא להפסקת הגשת תלונות השווא?

כידוע, המודעות סביב תופעת ההטרדה המינית הולכת וגוברת יותר ויותר בשנים האחרונות, בעיקר במקומות העבודה, אם כי לא רק שם.

מודעות זו הינה כמובן מבורכת, ויש לעודד אותה. יחד עם זאת, למרבה הצער, יש גם מי שמנצלות אותה לרעה, באמצעות הגשת תלונות שווא בגין הטרדה מינית, ואף עבירות כגון תקיפה מינית, אונס, איומים, וכיו"ב, וזאת בסיטואציות שונות ועל מנת להשיג שלא כדין ובאופן בלתי הוגן יתרון כלשהו כנגד הנילון (הגורם שכנגדו הוגשה התלונה).

מתלוננות סדרתית

במקרים מסויימים, אותה מתלוננת אף אינה מהססת להגיש את אותן תלונות שווא באופן סדרתי, חוזר ונשנה, כנגד הנילון בו היא מבקשת לפגוע.

אין ספק שמי שנקלע לסיטואציה שבה מוגשות כנגדו תלונת שווא, קל וחומר תלונות שווא סדרתיות, חש אי נעימות משוועת ומצוקה רבה.

שכן, תלונה זו עלולה לגרום לפגיעה קשה בשמו הטוב (שלעתים אף עלולה להיות בלתי הפיכה, וזאת גם אם בדיעבד הוא ינוקה מכל חשד).

במקרים מסויימים הנילון כה חושש מתוצאות הליכי התלונה נגדו ו/או כה מותש מהם, עד כי הוא מעדיף להיכנע ללחצים הבלתי הוגנים שמפעילה עליו המתלוננת הסדרתית, ולהגיע עמה להסדר כלשהו לגבי דרישותיה, לרבות הסדר כספי, כדי להסיר מעליו את העננה הכבדה והמצוקה הקשה שכרוכה בהם.

יחד עם זאת, ולמרות אי הנעימות הרבה שכרוכה בדבר, ניתן להתגונן מפני אותה מתלוננת סדרתית ולא להיכנע לה, וזאת כפי שיוסבר להלן.

באילו סיטואציות פועלת המתלוננת הסדרתית

המתלוננת הסדרתית פועלת בדרך כלל במסגרת סיטואציות שבהן היא והנילון נמצאים בניגוד אינטרסים וביריבות כלשהי, וזאת בין אם המדובר ביריבות אובייקטיבית, ובין אם המדובר ביריבות סובייקטיבית לחלוטין, פרי דמיונה בלבד של המתלוננת.

להלן מספר דוגמאות לסיטואציות כאלו.

הגשת תלונות שווא במקומות עבודה. ישנם מקרים בהם המתלוננת הסדרתית מעוניינת להתנקם או להתנכל לבוס שלה או כל בעל מרות מעליה או קולגות בעבודה, וזאת מטעמים שונים, ועל כן היא עלולה להעליל עליהם שהם הטרידו אותה מינית ולהגיש בגין כך תלונה כנגדם.

במקרים מסויימים הדבר עלול להתרחש מאחר והמתלוננת סבורה כי עומדים לפטר אותה, ועל כן היא מעוניינת לסכל את הפיטורים, או, למצער, לשפר את תנאי פרישתה ולהגדיל את סכום הפיצויים שישולמו לה באמצעות קבלת פיצויי פיטורים מוגדלים ו/או קבלת פיצויים בגין פיטורים שלא כדין.

הגשת תלונות שווא במסגרת הליכי גירושין. ישנם לא מעט מקרים בהם נשים שנמצאות בהליכי גירושין מבני זוגן מגישות כנגדם תלונות שווא בגין אלימות, פיזית או מינית, וזאת על מנת להכפיש את בני זוגן בעיני המשטרה, בית המשפט, ורשויות הרווחה, ולחזק את כושר המיקוח שלהן במסגרת המו"מ להסכם הגירושין, ולרבות בכל הקשור לסוגיות חלוקת הרכוש המשותף, המשמורת על הילדים, וגובה תשלומי המזונות.

לעתים הן מגישות תלונות שווא גם על מנת לקבל כנגדם צווי בית משפט שונים, כגון צו הגנה למניעת אלימות במשפחה, צו למניעת הטרדה מאיימת, וצו הרחקה בעילת מדור שקט.

לא פעם הדבר נעשה בעצת ב"כ האשה שמייצג אותה במסגרת הליכי הגירושין, וזאת כדי להשיג יתרון מיידי ובלתי הוגן על פני בן הזוג, ועל מנת לסחוט אותו ולגרום לו להיענות לדרישותיה במסגרת המו"מ לגירושין.

ישנן נשים שמגישות תלונות שווא כנגד בני זוג לשעבר שלא היו ביניהם קשרי נישואין, אף זאת ממניעי נקמה וכדומה, ולדוגמא במקרה בו בן הזוג ביקש להיפרד מהן בניגוד לרצונן.

הגשת תלונות שווא במסגרת סכסוכי שכנים. ישנם מקרים בהם המתלוננת הסדרתית נוהגת להעליל על שכניה ולהמציא כנגדם תלונות סרק בגין הטרדות, הצקות, איומים, וכדומה, וזאת על מנת להכניע אותם ולהשיג שלא כדין את מבוקשה מהם.

לעתים המתלוננת הסדרתית תפעל באופן דומה גם כלפי בעלי הדירה שבה היא מתגוררת בשכירות, וזאת כדי להתחמק מהתחייבויותיה לפי הסכם השכירות ביניהם.

כיצד ניתן להתמודד עם תלונות שווא ולהתגונן בפניהן

כדי להתמודד כראוי עם תלונות שווא, לרבות תלונות סדרתיות, חשוב בראש ובראשונה לשמור על איפוק וקור רוח, ולא להיגרר אחר הפרובוקציות של אותה מתלוננת סדרתית, ולא לנקוט כנגדה באמצעים בלתי חוקיים, כגון איומים או תקיפה.

התנהגות כזו רק תשרת את אותה מתלוננת, מאחר והיא תאפשר לה להגיש תלונות נוספות כנגד הנילון, שלשם שינוי תהיינה הפעם תלונות אמיתיות, ובכך גם להוסיף למהימנות לכאורה של תלונות השווא שהיא הגישה כנגדו קודם לכן.

לפיכך, נקיטה בפעולות תקיפה או איומים כלפי המתלוננת במטרה להניא אותה מלהמשיך ולהגיש תלונות שווא כנגד הנילון, ולמשוך את תלונות השווא שהיא כבר הגישה כנגדו, לא רק שלא תסייע לנילון, אלא אף תפעל נגדו ותסייע מאד למתלוננת עצמה.

תחת זאת מומלץ להתעשת, חרף כל הקושי הרב שכרוך בדבר, ולנהוג בקור רוח ובאופן ענייני, לרבות במסגרת חקירת המשטרה שתיפתח בעקבות הגשת תלונת השווא.

במקרה הצורך, כאשר מדובר בגירסה כנגד גירסה, זכאי הנילון גם לבקש לערוך עימות בינו לבין המתלוננת, על מנת להפריך את טענותיה כלפיו.

כן הוא יכול לבצע בדיקת פוליגרף פרטית ולהציגה בפני גורמי החקירה.

בדרך כלל, בתום החקירה מתברר שהמדובר בתלונת שווא, ועל כן התיק ייסגר בשל חוסר אשמה, או, למצער, בשל חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור.

על מנת להגדיל את סיכוייך לסגירת התיק, מומלץ מאד להתייעץ עם עו"ד פלילי, שבקי ומיומן בכל נושא חקירות המשטרה, ולרבות בכל הקשור לעבירות מין.

עו"ד מנוסה ידע להסביר לך אודות הליך הטיפול בתלונה ומהן זכויותייך במסגרת הליך זה, כיצד ניתן להפריך את טענותיה של המתלוננת הסדרתית, וכן ידע להכין ולתדרך אותך כיצד להתנהג במהלך החקירה המשטרתית.

כיצד ניתן להביא להפסקת הגשת תלונות השווא

במידה והמתלוננת הסדרתית ממשיכה להטריד את הנילון ולהגיש נגדו עוד ועוד תלונות שווא, וזאת גם למרות שהתלונות הקודמות הסתיימו בסגירת ההליך הפלילי, ניתן גם לנקוט נגדה באמצעים משפטיים, הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי, על מנת להביא להפסקת הגשת תלונות השווא על ידה.

(א) במישור הפלילי – הגשת תלונה במשטרה כנגד המתלוננת הסדרתית בגין מסירת ידיעה כוזבת. הגשת תלונת שווא מהווה למעשה עבירה פלילית בגין מסירת ידיעה כוזבת, וזאת בהתאם לסעיף 243 לחוק העונשין.

סעיף זה קובע כי "המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם העבירה היא פשע – מאסר חמש שנים; ואין נפקא מינה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה ואם לאו.

" לפיכך, מי שמוסר למשטרה תלונת שווא שקרית, ומתוך ידיעה שהמדובר בתלונת שווא שקרית, מבצע עבירה פלילית לכל דבר ועניין.

על כן, נילון שמעוניין להפסיק את שטף תלונות השווא שמוגשות נגדו על ידי המתלוננת הסדרתית, רשאי להתלונן נגדה בעצמו, לפי סעיף זה.

אמנם, המשטרה בדרך כלל איננה ממהרת להעמיד לדין בגין סעיף זה, במיוחד כשמדובר בהליכי גירושין, אולם יש לקוות שעצם הגשת התלונה כנגד המתלוננת הסדרתית יעשה את שלו, וירתיע אותה מלהמשיך ולהגיש את תלונות השווא כנגד הנילון.

בהקשר זה חשוב גם להיות מודע להנחיית פרקליט המדינה מספר 2.5 בדבר מדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין חשד למסירת אמרה או עדות כוזבת או סותרת בחקירה או במשפט ובגין סירוב להעיד, ולעדכונים של הנחיה זו אשר מוצאים מעת לעת.

מטרת הנחיות אלו הינה להבטיח שחקירה במקרים אלו תיפתח במקרים מוצדקים בלבד, להבדיל ממקרים בהם אין אינטרס ציבורי שמצדיק זאת, וזאת כדי למנוע הרתעת עדים מפני חזרה מאמרה כוזבת שמסרו, וכן בשל החשש מפגיעה בנכונותם של עדים בכלל ונפגעי עבירה בפרט לשתף פעולה עם רשויות החקירה.

(ב) במישור האזרחי – הגשת תביעה נזיקית כנגד המתלוננת הסדרתית בעילות לשון הרע ו/או רשלנות. ניתן להגיש תביעות פיצויים נזיקיות בגין המתלוננת בגין עילות לשון הרע ו/או רשלנות בבית משפט אזרחי.

תביעת לשון הרע. חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 קובע כי לשון הרע הינו דבר שפרסומו עלול (בין היתר) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם, או לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו, או לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.

לפיכך, ניתן להגדיר תלונת שווא כפרסום שמהווה לשון הרע, ואף לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק בסך של עד 50,000 ₪, או עד לסך של 100,000 ₪ אם לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע. כלומר, לצורך עילת לשון הרע אין הכרח להוכיח שהגשת תלונת השווא גם פגעה בפועל בנילון, אלא די בעצם הגשת תלונת השווא כדי להוכיח עילה זו ולקבל פיצוים מידי המתלוננת.

לחילופין, ניתן גם להוכיח שלנילון אכן נגרם נזק קונקרטי כתוצאה מהגשת תלונת השווא, ולקבל אף פיצויים בסכום גבוה יותר, בהתאם לגובה הנזק שנגרם לו.

יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון שהמתלוננת תנסה להתגונן באמצעות סעיף 15(8) לחוק לשון הרע, ותטען שהיא הגישה את התלונה בתום לב, ולא בזדון, מאחר והיא האמינה וסברה שהמדובר בתלונת אמת ולא תלונת שווא.

תביעת רשלנות. במסגרת הליך ע"א 7426/14 פלונית נ' עו"ד אורי דניאל, העלה השופט עמית את הרעיון לפיו תלונת שווא הגורמת להליך פלילי עשויה להצמיח עוולה נזיקית של רשלנות.

יחד עם זאת, ובניגוד לעילת לשון הרע, כאשר מדובר בעילת רשלנות, על התובע להוכיח שגם נגרם לו נזק מוחשי בפועל, וכי קיים קשר סיבתי בין אותו נזק להגשת תלונת השווא.

בהתאם לכך ניתן לתבוע פיצויים בגין ראשי נזק שונים, כגון עוגמת נפש, פגיעה בשם טוב, הפסדים כספיים, וכדומה.

זקוקים לייעוץ בנושא ? עורך דין אלון ארז מייעץ ומייצג את לקוחותיו בתל אביב ובכל רחבי הארץ.

צרו קשר בטלפון  050-7368203 למענה 24/7.

אלון ארז - עורך דין פלילי בתל אביב
עו"ד אלון ארז
עו"ד פלילי וצבאי אלון ארז, בוגר תואר ראשון ותואר שני במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב, עם למעלה מ-10 שנות נסיון בייצוג בתחומי המשפט הפלילי והצבאי. מייצג מגוון רחב של לקוחות, החל משלב החקירות והמעצרים ועד לניהול התיקים בבתי המשפט.